מאת שוקי ג'אנה

הקורונה נמצאת איתנו קרוב לשנה, ואין ספק שהיא יצרה מציאות מורכבת, נגישות לא קלה. אנחנו בפתחו של סגר שלישי שהביא לאיסורים שונים ומוגבלות ליצור שגרת חיים, מוגבלות ליצור אינטרקציות בין אנשים, ובכלל תחושה של מוגבלות עסקית. מה לגבי כיבוד הסכמים בתקופה זאת?
התזרים מזומנים נמצא בדוחק – האם ניתן שלא לשלם משכנתא, חשבונות או שכר דירה? ואם מוצאים קושי לשלם על עסקה שבוצעה – האם אפשר שלא לשלם? האם הקורונה היא סיבה לדחות התחייבויות? האם יש עילה להפר הסכמים?
לנוכח משבר הקורונה שהביא למשבר הכלכלי החריף שפוקד בעלי עסקים רבים, שמשפיע על יכולתם לעמוד בתשלום דמי שכירות ובהתחייבויות אחרות, לאחרונה גבר השיח המשפטי בנוגע לדינים העוסקים בסיכול וב"כוח עליון".

בוודאי שיש לכל אחד את הראיה על הקושי שלו, אנשים שיוצאים לחל"ת וכדומה, אבל צריך לזכור ש"שלמטבע יש שני צדדים". ונכון שבתקופה זו קשה לעמוד בהתחייבות וקל יותר לא לשלם, אבל, בצד בשני יש מי שממתין לכסף, שרוצה את הזכות שלו בהסכם, וממתין לכיבוד ההתחייבות כלפיו.

התקופה של מגיפת הקורונה כבר יצרה אינספור מצבים של אי כיבוד התחייבויות שבחלקם כבר הגיעו לבית המשפט.
במקרה שהגיע לפני בית המשפט המחוזי – מרכז שבלוד, פנה אב גרוש בדרישה לצמצם את תשלומי המזונות שלו הואיל והינו עו"ד עצמאי ובעקבות המשבר נפגעה יכולתו הכלכלית להשתכר.

השופטת ורדה פלאוט דחתה את הבקשה קבעה כי נכון לעכשיו, כאשר עדיין לא ברור מה יהיו
השלכות המשבר לטווח הארוך, ואיזה סיוע יקבל האב מהמדינה אין מקום לשינויים.
במקרה שהובא לפני בית המשפט המחוזי בחיפה, נדחתה בקשה של דייר קשיש לפינוי מהבית. מדובר בנכס שאמור להתפנות במסגרת החלטה של ההוצאה לפועל. אמנם לקשיש הוסדר דיור חלופי אולם הוא ביקש לבטל את הפינוי בשל המצב מקורונה. בית המשפט לא מצא לנכון להיענות לבקשה, אבל הסכים לתת למבקש ארכה של 60 ימים וליציאה מהסגר.

מקרה אחר הובא לפני בית משפט למשפחה בצפת. בין בני זוג בסכסוך משפטי משפחתי נקבעו הסדרי ראייה ומשמורת על הילדים. לאור מצב החרום והגבלות התנועה פנתה האם וביקשה להרחיב את הסדרי הראייה לטובתה כך שהילדים יישארו אצלה בסופי שבוע. בית המשפט לא השתכנע וסירב לשנות מההסדר הקיים. בית המשפט ציין שדווקא בתקופה זאת יש לשמור על יציבות וגם יציבות בהרגלי הילדים ולפיכך אין לנצל את מצב החרום לשינוי הסדרים קיימים.

בעניין חוזי שכירות ניתן לראות שאין החלטה אחידה כך למשל, דחה בית המשפט השלום בתל אביב בקשה של שוכר למנוע מהמשכיר לממש ערבות בנקאית להבטחת השכירות. השוכר הינו חברה גדולה, הטענה שלו כי שמשבר הקורונה יצר צמצום בתזרים המזומנים של החברה ולכן מבוקש לדחות את תשלום השכירות.
המשכיר בתגובה ביקש לממש את הערבות לתשלום השכירות ומכאן פניית השוכר למנוע זאת. בית המשפט לא שעה לבקשת השוכר וקבע שקורונה אינה מילת קסם שבאמצעותה ניתן להפר התחייבויות.

החלטה הפוכה לקודמת ניתן למצוא בבקשה של משכיר אל בית משפט השלום בירושלים שלא לאפשר למשכיר לממש ערבות של שוכר שלא שילם דמי שכירות. בית המשפט צידד באהדה את טענות המשכיר שהקורונה מונעת להפעיל את העסק ומכאן גם לעמוד בהתחייבות לתשלום שכירות. בית המשפט קבע כי מדובר בטענה צודקת צאחר שמצב בו המדינה אינה מאפשרת להפעיל עסקים.
ניתן לראות שבמרבית ההליכים המגיעים אל בתי המשפט כאשר צד אחד מבקש למנוע שימוש בדמי ערבות בנקאית שניתנה להבטחת דמי השכירות, או הצד שני המבקש לאפשר את השימוש בדמי הערבות הבנקאית.
בהליכים אלו לא פעם ניתן לראות החלטות הפוכות והסיבה לכך שבית המשפט אינו מכריע לגופן של הטענות אם הופר ההסכם או לא, אלא בוחנים לגופו של מקרה הכולל מהו מאזן הכוחות בין הצדדים, ולמי מהצדדים ייגרם נזק משמעותי מהפרת ההסכם. – וכיצד בית המשפט מעריך את סיכויי התביעה.

לסיכום, ניתן לראות כי ישנן החלטות סותרות בגישה למצב שיוצר משבר הקורונה, אולם ככלל ניתן לראות כי הנטייה היא לשמור על יציבות ולדרוש לכבד הסכמים ולא להפר אותם. ישנם מקרים שבית המשפט יכול להכריע לביטול הסכם או התחייבות אבל יש לקחת בחשבון שמדובר במקרי קיצון שיקבלו מענה מיוחד ומתאים, אבל ההמלצה היא לאמץ זאת כגישה מאחר וזכויות הנפגע לא נופלות מאלו של המבקש.